קדמת עדן / ג'ון סטיינבק – "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ."

"היה לי חבר, היה לי אח הושט לי יד בעת צרה אני אחיך, אל תשכח."

מה?

קדמת עדן מגולל את סיפורם של שני משפחות או ליתר דיוק, של משפחת טראסק על פני שלושה דורות (בין מלחמת האזרחים עד למלחמת העולם הראשונה) המתגוררים בעמק סלינה שבקליפורניה. הסיפור בעיקר הינו משל של קין והבל מספר בראשית וכמה יכנו אותו כה-אופוס מגנום של סטיינבק.

תחושותיי:

קדמת עדן הוא ספר שמתחיל לאט, ממשיך טוב ומסתיים באופן איטי ואף מעט משעמם. הדמויות היו שטחיות לטעמי. לכל היותר כמעט כל דמות הפגינה שתי רגשות ולא יותר. ובעוד הסופר החליט כנראה להתמקד יותר בסימבוליות של הספר, היה נחמד אילולא היה משקיע מעט יותר בפיתוח הדמויות. מנגד, ייתכן וזה בדיוק מה שסטיינבק רצה להעביר בספרו. כמו שבתנ"ך הסיפור הידוע של אדם וחווה וקין והבל ניגש ישר לעניין מבלי להתמקד ברגשות ובפן האישי שלהם, כך גם סטיינבק החליט כנראה שזה פחות רלוונטי לסיפור.

יחד עם זאת, שתי הדמויות היחידות שהיו באמת מעניינים ומרתקים היו לי הסיני וסם המילטון, מדובר בשני אנשים בעלי חוכמת חיים שמסוגלים לכוון את האנשים המעט בעייתים בסביבתם.

קדמת עדן אינו מהספרים האלה שייגרום לכם להמשיך לדפדף ולראות מה ייקרה בעמוד הבא היות וכמעט ולא היה בו מתח. מקסימום אתם תקראו פרק או שניים ולא יהיה כ"כ מעניין לדעת איך אדם מגדל או לא מגדל את הילדים שלו, איך הולך עם קייט וה"עסק" שלה. ומה קרה למשפחת המילטון.

*מכאן ספויילרים ואז סיכום הספר* .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

קשה לי לתאר סיטואציה ריאלית בו האבא מתנתק לגמרי מילדיו שדבר ראשון, לא נותן להם שמות לאחר שהם נולדים ודבר שני, לא יוצר איתם קשר בריא במיוחד כשהם חיים תחת אותה קורת גג איתו.

לצערי לא היו חסרים קטעים מאכזבים בספר. כשצ'ארלס מת, כשסיפור הרקע של קייט לא תורם כ"כ לעלילה אחרי השריפה, שלא יודעים מה עלה בגורל האיש שהכה אותה עד זוב דם.

עד שסם המילטון נפטר, לא הבנתי כ"כ את הפואנטה עם כל ההתמקדות בילדים שלו. אם בגב הכריכה של הספר קיבלתי את הרושם שמשפחת המילטון תשחק תפקיד מרכזי כמו משפחת טראסק. חוץ מעלילת המשנה כשאדם פונה אל וויליאם בשביל לקבל ייעוץ כלכלי על השקעה כלשהי, שאר הדמויות של משפחת המילטון היו מיותרים לעלילת הספר.

הדמות של סם המילטון הייתה מרתקת אך לא מספקת למדיי. אישית הייתי חושב שהוא היה צריך להמשיך לפחות עד כשליש מהספר ואולי אף לנסות לעזור לאדם לצאת מהדכדוך שהוא הכניס את עצמו מאז שקייט ירתה ועזבה אותו.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:

האם הוא טוב כמו ענבי זעם? בעיניי, לא ממש, מהסיבה הפשוטה שהדמויות היו מעט יותר מרתקות והעלילה הייתה אף יותר מעניינת שזה נגע למאבק של המשפחה שיוצאת למסע מתיש בכדי לחפש חיים חדשים במערב ארה"ב. אבל אם אתם מעריצים של ספרים בעלי סימבוליזם מובהק, אז קדמת עדן הינו הספר בשבילכם.

5/10