"צדק צדק תרדף" -דברים טז כ

**

מה:

בבית משפט בארה"ב הוטל על 12 חברי מושבעים לדון ולהגיע להסכמה מלאה לגבי גורלו של נער שחור אשר חשוד ברצח אביו ואף צפוי לקבל עונש מוות במידה ואכן נמצא אשם. לאחר בדיקת הראיות והעדויות, נראה שהנער אכן ביצע את הפשע אך בעוד נראה שגורלו יחרץ ע"י 12 המושבעים, מתברר שהדברים לא נראים כפי שהם מצטיירים להיראות.

תחושותיי:

כשגיליתי לפני כחודשיים שמשום מה להוריי טרם יצאה ההזדמנות לצפות בסרט זה, הם השאירו אותי פעור פה. מהסיבה הפשוטה ש-12 המושבעים בדר"כ הינו הסרט הראשון שעולה לי לראש כשאני חושב על סרטים שהינם בגדר צפיית חובה. (מיותר לציין שהם חשבו שהוא מצוין).

על גבי הנייר, לא רק שהעלילה נשמעת פשוטה מאד אבל בתכלס היא נשמעת כמו משהו שכנראה לא הייתם ממהרים לנסוע לקולנוע בכדי לראות: "12 חברי מושבעים צריכים לדון לגבי גזר דינו של נער שנחשד עבור רצח אביו".

אוקי...רגע, זה הכל?!?

ובכל זאת – מה בעצם היה הייחודיות של 12 המושבעים שנכון לעתה ממוקם #5 (!!!) ברשימת 250 הסרטים הטובים ביותר של imdb?! לדעתי הקסם של הסרט בא באופן הכי מובהק בדיאלוגים בין הדמויות.

כבר בדקות הראשונות, ניתן להבחין איך כל חבר מושבע מביא עימו לשולחן את העקרונות שלו, את הרקע שלו ואת הגאוות והדעות הקדומות שלו. איך שאותם בעיות אישיות, סידורים "דחופים" ודעות קדומות יכולות לגרום חס וחלילה להגיע לטעות אנושה. החשיבות הייתרה להתבסס על העובדות בשטח במיוחד שמדובר בחיים של אדם כך שאם ישנו מקום אפילו קצת לספק סביר אז אולי צריך לבדוק שוב את הנתונים לפני שמגיעים להחלטה.

ואיך כל הקריטריונים האלה משפיעים על הדמויות כשזה מגיע לדיונים על הנער ומה שאירע איתו. והמרקם בין כל החברים שעובד בצורה כ"כ טובה וכ"כ יסודית הינו משהו שנדיר מאד לראות בסרטים כיום. (למעט אולי סרטי טרנטינו שמיותר לציין שהדיאלוגים והמרקמים בין הדמויות הוא משהו שהפכו את יצירות המופת שלו למה שהם).

12 המושבעים נותן גם את הדוגמא המצוינת שבשביל לייצר יצירת מופת, לא צריך סרט בעל תקציב גבוה או סט מובנה ענק או איזורי צילום שונים או אפקטים חדשניים או שחקנים רמה א, למעט אולי הנרי פונדה למרות שבתכלס, אין שחקן אחד שלא נתן את מיטבו.

לפעמים כל מה שאתה צריך זו עלילה טובה, חדר אחד (לחשוב ש99% אחוז מהסרט צולם בחדר אחד)! צילום בשחור לבן והופ! הצלחת לייצר את אחד הסרטים הטובים ביותר בעולם.

אומרים שאחד הדברים הקשים בעולם הוא להיות נאמן לעצמך ולדרכך. במיוחד כשאתה נמצא בקרב אנשים. איך חבר מושבע אחד כ"כ בטוח או ליתר דיוק לא בטוח שהנער רצח את אביו בזמן שכל הראיות והעדויות היו מספיק קונקרטיות שישכנע את שאר אחד-עשר החברים האחרים?

וכאן הסרט מטיב מאד עם הצופה כשהוא מגיש מסר חשוב מאד – אם הינך מספיק מאמין בדרכך אז סיכוי טוב שאחרים יילכו בעקבותיך. ואולי כדי גם שיהיו לכם קישורי שכנוע טובים.

והכי חשוב, לא לתת לדעות קדומות ובעיות אישיות להפריע באמצע תהליך של בדיקת עדויות וראיות. במיוחד כשצץ ספק סביר וכשמדובר בחיי אדם.

לסיכום:

12 המושבעים הינו סרט שחובה לצפות בו לפחות פעם אחת בחייכם ואחד שיחזיק מים גם 50 שנה מהיום.

10/10