מלחמה היא שלום.

חירות היא עבדות.

בערות היא כוח.

מה:

השנה היא 1984 ועולמנו הפך למקום שכנראה לא כדאי לגדל בו ילדים.

העלילה עוקבת אחר ווינסטון סמית'. אזרח המתגורר בלונדון של מדינת אוקיאניה בה האזרחים נמצאים תחת פיקוח תמידי על-ידי "האח הגדול" שהוא שליט המפלגה. ווינסטון עובד במשרד האמת בו תפקידו הינו לשכתב את ההיסטוריה עבור המפלגה. לווינסטון יש תכונה שנחשבת אסורה בתכלית האיסור, באוקיאניה - ווינסטון הוא איש שחושב אחרת.

הוא חושב על הזוועה של הסביבה בה הוא מתגורר. הוא חושב על איך שהוא נאלץ בבסיס יומיומי להסתיר את תחושותיו האמיתיים כלפי האח הגדול והמפלגה שתפסה שליטה מלאה על האזרחים ובכלל על קונספט האינדיבידואליזם.

יום אחד הוא נתקל בנערה בשם יוליה שמול מסכי הטלסקרין מצליחה לטמון אל תוך היד שלו פתק בו כתוב משפט בעל שלוש מילים. ומאז שום דבר לא יהיה אותו דבר בשביל שניהם...

תחושותיי:

1984 הינו מהספרים שאני יחסית דחיתי את מועד הקריאה שלי וזאת כי ידעתי שמדובר בנושא שיכול לגרום לי לתחושה של דיכאון ופרנויה. האמת, רק לכתוב עתה סקירה על הספר גורמת לי לאותה תחושה. ואכן, ללא עוררין מדובר באחד הספרים הקודרים ביותר שקראתי.

נדירים הסופרים בעולמינו שמצליחים לכתוב ספרים שכעבור 70 שנה עדיין נחשבים רלוונטיים לימינו. 1984 של ג'ורג' אורוול בהחלט נכנס לקטגוריה ואף לציין ולהגיד בפה מלא שג'ורג' אורוול הינו אחד הסופרים הבודדים בעולם ש"ראו את הנולד". על ההשלכות של חברה מסוימת (רוסיה הקומוניסטית) אם האזרחים ביודעין או בלא יודעין נותנים כח מוחלט לאלה העומדים בשלטון ושלבסוף שמים את המדינה לפני הכל.

1984 הינו אחד הספרים החשובים ביותר שתקראו. האם זה אותו ספר מושלם? לא ממש. הדמויות דיי שטחיות ונטולי עומק, האנגלית בספר אינה ממש מחזיקה מים כיום וישנם אף כמה עמודים בודדים שניתן לדלג היות והם אינם תורמים לנושא העיקרי של הספר.

בנוסף על כך, אני אישית הייתי שמח אם הספר היה מתארך מעט יותר וזאת כי כשיש לך נושא כ"כ טעון וחשוב במיוחד למאה ה-21, אז לדעתי זה רק מתבקש להוסיף יותר מלל וסיפור לעלילה.

ואפרופו הנושא העיקרי של 1984 מתבקשת השאלה, האם יש לנו סיבה לפחד מתסריט בו האח הגדול שולט בכל? ובכן, אם אתם שואלים אותי, כן ולא.

כן. כי בעידן בו אנו מוקפים בכל פינה אפשרית של טכנולוגיות שונות שרק מתפתחים ונהיים יותר משוכללים עם הזמן – יש את החשש שיקום גוף/מפלגה/שלטון שיחליט לנצל זאת לרעה ולרגל על כל צעד שאנו צועדים או כל משפט שיוצא לנו מהפה.

לא. כי יחד עם כל הטכנולוגיה, קשה לי לדמיין מציאות בה אותו גוף או מפלגה מצליחים איכשהו לשנות ולשכתב לגמרי את ההיסטוריה כפי שאנו מכירים אותה כיום ואף לחלק את העולם לשלוש מדינות בלבד. (אוקיאניה, איראסיה ואיסטאסיה)

לסיכום:

1984 הינו אוצר של ספר שכל אחד צריך לקרוא לפחות פעם אחת בחייו רק כדי שהוא יוכל להעריך מעט יותר את המתנה הנפלאה שזכינו בה: חירות.

9/10

נ.ב במידה וטרם יצא לכם לקרוא מחומריו של אורוול אז הייתי ממליץ בחום להתחיל עם חוות החיות ולאחר מכן.