מסופר על רב של ישיבה שנערץ על תלמידיו ועמיתיו אך נושא איתו יצר וסוד מיימי

ילדותו שלא מצליח להשיל אותם ממצפונו ולבסוף ההשפעה על הסובבים אותו.

העלילה לא משהו שיעיף אותכם מהכיסא אך בהחלט יגרום לכם לקחת פסק זמן ולשבת עם עצמיכם בנוגע למסר שהסופר רצה להעביר.

הרב אנגלמן כותב בצורה מאד רהוטה והצליח לפתח את אולם לא כולם אבל בעיקר את הדמות המרכזית בצורה שהקורא ממש מרגיש סימפטיה לגביו ברוב חלקי הספר למרות הקטעים שלצערי דיי נמרחים באמצע.

הספר בסופו של יום נותן לקורא נורה אדומה כמה זה חשוב לפעמים לפתוח סודות בפני האנשים הכי קרובים אלינו ולא להשאיר את העבר המכביד שאנחנו נוטים לשאת אותו לתקופה ארוכה ואז פשוט נהיה יותר קשה לשפוך הכל החוצה מרוב כ"כ הרבה זמן שעבר/עובר.

7.5/10