"הלוואי" אמר גנדאלף, "וזו משאלת ליבם של כל אלה שמונו להם חיים בזמן הזה, אך לא להם ההחלטה. לנו לא נותר אלא להחליט מה נעשה בזמן שהוקצב לנו". -גנדאלף האפור, אחוות הטבעת. **
מה:
עין העולם הינו הספר הראשון מתוך סדרת הפנטזיה הגרנדיוזית והאפית שהיא כישור הזמן אשר מתפרסת ע"פ 14 (!!) ספרים. הסדרה נכתבה ע"י סופר הפנטזיה המנוח – רוברט ג'ורדן כששלושת הספרים האחרונים נכתבו ביחד ובנוסף ע"י עזרתו של הסופר ברנדון סנדרסון (הערפילאים, גנזך אורות הסער, אלנטריס).
בעין העולם אנחנו עוקבים אחר נער צעיר בשם ראנד אל'ת'ור. ראנד הוא רועה צאן שמתגורר עם אביו טאם בכפר הנקרא "השדה של אמונדס", שנמצא במחוז של שתי הנהרות באנדור.
יום אחד לקראת הכנות לפסטיבל של 'בל טיין', ראנד ושני חבריו - מטרים (מט) קות'ון, ופרין אייבארה מותקפים במפתיע ע"י טרולוקים ומירדראאל – יצורים המשויכים לאפל האחד המכונה – בא'אלבזון. בכדי להציל את הכפר ואת הקרובים שלהם, ראנד וחבריו יוצאים למסע ארוך ומסוכן לכיוון "טאר ואלון" בליווי של מורייאן דמודרד – קוסמת אייס סדיי והעוזר הלוחם שלה, אל'לאן מאנדרגוראן כדי לפענח ולהבין למה שלושתם הותקפו ע"י יצורי האופל והאם יש משהו הרבה יותר גדול וייעודי מאחורי זה כשהכל לבסוף נקשר לכישור הזמן.
תחושותיי: טוב אז רגע השעה הגיעה שבו אני אכן טבלתי את רגליי בסדרת הפנטזיה הכי ארוכה שאי פעם ייצא לי לקרוא כנראה בחיי, (בתקווה שאמשיך את שאר הספרים) והאמת שהתחושה היא גם קצת מפחידה, וגם קצת מרגשת. היות ושמעתי בעיקר תשבחות על הסדרה ושהיא מדורגת אצל קוראי פנטזיה רבים בתור הסדרה האהובה עליהם.
אז מה אני יכול להגיד לכם על הספר הראשון בסדרה?
נראה לי שאתחיל עם מה שאני מחשיב כהמאפיין הכי בולט בספר, והוא התיאור של הסופר. לא ממש הצלחתי למצוא לזה מילה מדויקת באנגלית כשהמילה עצמה היא Narration, אבל בספר אתם תגלו שג'ורדן אוהב לקחת את זמנו ולהתעכב כשזה מגיע לבשל את הנרטיב של העלילה, הרבה לפני שמגיעים לדיאלוגים בין הדמויות. לי אישית אין בעיה עם זה אבל לאלה שמעדיפים שהדמויות עצמן הם אלה שיקדמו בעיקר את עלילת הספר, לא יימצאו זאת כאן. ועכשיו כשאני חושב על זה, גם טולקין כתב כך עם ההוביט ושר הטבעות למרות שעברו מים רבים בירדן מאז שקראתי אותם.
ואפרופו שר הטבעות, מעריצים ירגישו דיי בבית עם 'עין העולם' היות והעלילה מאד מזכירה את 'אחוות הטבעת'. לפחות כשזה מגיע לאחווה של אנשים שונים היוצאים למסע מאתגר ומסוכן. רק שפה גנדאלף הוא מוריין, ראנד הוא פרודו ובא'אלבזון הוא סארון. השוני העיקרי לדעתי באה לידי עם מגוון רחב של דמויות שונות אשר הם פוגשים לאורך המסע שלהם והרצון החוזר והמעיק של ראנד וחבריו לרצות לחזור הבייתה. לא זוכר שפרודו התלונן כמוהם. אה וכן היה אפשר להוריד את כמות החלומות שהבחורים חולמים באיזה שניים-שלושה חלומות.
עכשיו אמנם מדובר בספר הראשון אבל לצערי, בתור אחד שהביא עימו ציפיות של דמויות בסגנון של ספריו של אברקורמבי או כמעט כמוהם, למעט כמה בודדים, הצגת הדמויות לא הייתה הכי מספקת בעיניי. כלומר קיוויתי שעם כבר כותבים סדרה בת ארבעה עשר ספרים, אז מן הראוי שג'ורדן היה מתעכב קצת על הדמויות העיקריות שיהיו מעט יותר עגולות.
אבל נו, אני אופטימי שהנושא יישתפר לקראת הספרים הבאים. אבל היכן שג'ורדן ממעט עם פיתוח הדמויות, הוא בהחלט מפצה עם בניית העולם. כל מקום חדש שהחבורה מגיעה אליו, מתואר באופן וברור שאתם בתור קוראים מרגישים שג'ורדן עושה את מיטב יכולתו שגם אתם תהיו במקומות האלה. בין אם מדובר בכפרים, ערים, שבילים, קרחות יער או מקומות מאורים ואפלים.
אז מבחינה עלילתית אין כ"כ הרבה על מה להרחיב כי בעוד כן היו סצינות אפיות (בעיקר לקראת הפרקים האחרונים), הספר הרגיש לי בעיקר כמו הקדמה אחת ארוכה לקראת מה שמצופה להיות בספרים הבאים. אז כן, לא הרבה מתרחש אבל זה לא מעיד שלא נהנתי היות וכן היו הרפתקאות וכן היו דיאלוגים שעזרו לדחוף את הנרטיב קדימה ורוברט לא חוסך בדמויות מעניינות אשר החבורה מכירה לאורך המסע שלה. וב"ה, כל אלה הינם סיבות מספיק טובות שאמשיך בלי נדר לספר הבא בסדרה.
לסיכום:
'עין העולם' מהווה פתיח טוב ומספק לסדרה בעלת פוטנציאל מובהק לדמויות עגולות יותר, קו עלילה מרתק יותר ובסה"כ סדרה אפית שתזכה להיות מונכת על הפודיום לצד טולקין. נחיה ונראה אם זה יהיה המצב בשבילי.
**
7.5/10