סוס פרא – הפסקול

"זהו יום חדש

ארץ חדשה

מחכים הם רק לי, אני כאן"

אז למי שעקב ועוקב אחר הבלוגים שלי, יודע שלרוב אני מעלה סקירות על סרטים, משחקים, ספרים ופה ושם סקירות על נושאים רנדומאליים וברשותכם אני מנסה את מזלי בלנסות להביע את תחושותיי על מה שאני מחשיב כאחת היצירות מופת היותר אנדרייטד כשזה מגיע לפסקול. בשלהי 2002 ברייאן אדמס והאנס זימר באו לתת את מיטבם הכה כישרוני לסרט החדש של אולפני דרימוורקס – סוס פרא. עכשיו גילוי נאות, כשהייתי נער צעיר יותר, המנגינות לא ממש השאירו חותם בזיכרוני למעט השיר הפתיחה שעוד מעט אגיע אליו. עם הזמן ולאחר צפייה חוזרת יצא לי להעריך יותר את מה שהאנס יצר כאן והגעתי למסקנה שבו אני אף ארחיק לכת ואציין דבר כזה: עם כל הכבוד לנסיך מצרים, הפריצה לאלקטרז, ומלך האריות, סוס פרא הינו המגנום אפוס של האנס זימר. כל תו מעביר בי תחושה שהוא היכן שהוא אמור להיות. עם הכלי נגינה הנכון, הקצב הראוי וכמובן בווליום גבוה. כשהמנגינות המהירות נשמעות, אתם מרגישים שעם הסוסים, גם אתם דוהרים ביחד איתם במרחבי ארה"ב הפראית. וכל מנגינה נשמעת בעלת עוצמה שמעבירה בכם תחושה של תקווה, חופש והרצון פשוט לעזוב הכל ולרוץ אל תוך האופק.

בכלל, כשאני חושב על זה ואני לא מתיימר להיות מומחה במוסיקה של סרטים/סדרות אבל עושה רושם שלא מדובר בעבודה קלה כשזה מגיע להתאים את המנגינה למה שמתחולל בסרט. במיוחד כשאני מאזין למנגינה: Canyon chase, היות והכל קורה בקצב מאד מהיר (דהירת סוסים וזה) וזה פשוט דבר מדהים ומרתק מאוד בעיניי! אה ונכון לעתה מדובר ביצירה האהובה עליי מתוך כל האלבום.

אחריו הייתי בוחר את מנגינת הפתיחה של הסרט (Homeland) המגינה שמכניסה אתכם אל תוך הפרא העצום שהוא אמריקה של המאה ה-19 עם כל נופיה העוצרי נשמה. (אם לא היה ברור עד עכשיו, האנימציה יוצאת מן הכלל בסרט).

כמובן אי אפשר לכתוב סקירה רק על האנס מבלי להזכיר את בראיין אדאמס שיבדל"א. החל מהשיר Here I am עד ל I will always Return. אני שם את השירים שלו על אותה סקאלה עם פיל קולינס/טרזן ואלטון ג'ון/מלך האריות. (גם הדרך לאל דוראדו לא רעה). אבל אם צריך לבחור שיר אחד שלו אז אני צריך ללכת על השיר שהכי עשה לי את זה והוא: Sound the bugle (הסצינה בו הסוס וסוסים נוספים מובלים בתוך הרכבת) ואסביר למה, מפני שהוא מתחיל באופן מלנכולי ואיטי ומעביר בכם תחושה שכמעט ואין יותר תקווה לסוס. כך זה נמשך לאורך שני בתים ואז בבית השלישי פתאום מעבר חד למרומם ושמח אך השיר עדיין נשאר באותו הקצב. ואז ממש לקראת סיום השיר, מעבר ליצירה של האנס והקסם שלו להמשיך לרומם את המאזין כשהוא מקשיב ל-Iron Horse.

כמו כן גם שאר המנגינות מעולות כמו, Tied to a post, Wrangler Chase,Attack on the Village ו-Rain’s world. אני יכול להאזין להם שוב ושוב ולא יימאס לי. ואני אזרוק סיכון שגם לכם לא יימאס. בכלל, כל המוסיקה סוחפת, בין אם אתם מאזינים רק להאנס או לברייאן. אבל כן, זה יהיה בגבול החטא אם לא תקשיבו לפסקול לפי הסדר בשביל החוויה המלאה.

שלא תבינו אותי לא נכון, הסרט עשוי טוב מאוד הן מבחינת האנימציה והעלילה אבל מדובר במקרים בו המוסיקה עצמה מתעלה על הכל. כן, גם על הדיבוב של מאט דיימון.

אז במידה וטרם יצא לכם לצפות בסרט אז עשו זאת קודם לפני שאתם מקשיבים לפסקול. זה פשוט יגרום לכם להעריך את המוסיקה פי כמה וכמה.