גר בארץ נוכריה / רוברט היינלין – (כשקלאסיקות לא משתבחות עם הזמן)

וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

שמות יח ג

**

מה:

גר בארץ נוכריה הינו ספר מדע בדיוני אשר נכתב ע"י רוברט היינלין ב-1961 ונחשב לאחד מספרי המדע בדיוני הידועים ביותר בעולם. וגם אחד מהשנויים במחלוקת.

הסיפור מגולל את עלילותיו של ולנטיין מייקל סמית' – בחור צעיר אשר חזר לכדור הארץ לאחר שצוות אסטרונאוטים נשלחו למאדים. כעבור זמן מה המשימה נכשלה וכל הצוות מתו על הכוכב למעט ולנטיין שאומץ ע"י החייזריים של מאדים והושב ארצה כשהוא בחור בשנות ה20 לחייו. בלי שום ידע על מה זה להיות בן אנוש, בבי"ח הוא מוחזק ע"י הממשלה כשמנסים בו בזמן להסביר לו היכן הוא נמצא ואיך להשתלב בחיי חברה בקרב אנשים נוספים.

יום אחד, אחות בבי"ח הנקראת ג'יליאן נכנסת לחדרו ומציעה לו כוס מים. מחווה פשוטה וגנרית בכדור הארץ אך פולחן חשוב וקדוש במאדים ומאותו רגע, חייהם של ולנטיין, ג'יליאן ופרופסור בשם ג'ובל הרשו ישנו את מסלולם.

תחושותיי:

אמממ.... אוקי.....

אוקי, אז מכירים את זה כשאתם צופים בסרטון ביוטיוב שאמנם מתחיל ממש טוב אבל אז הוא מתחיל להיות קצת משעמם או לא ממש מובן אז אתם רוצים להריץ את הקצב בכך שאתם מגבירים מקצב רגיל ל1.25 שניות ואז ל1.50 וכו?!

אז ככה זה היה איתי עם הספר. התחלה יחסית טובה. אמצע שהתחיל להדרדר וסוף שאתה פשוט מתחיל להריץ את קצב הקריאה מאותן סיבות שציינתי. לפחות זה היה המצב אצלי ב100 העמודים האחרונים.

ואם הייתי צריך לחלק את הספר לשני חצאים:

-חצי הראשון: "אה, דווקא יפה לראות את הדינמיקה בין וולנטין לבין אנשים אחרים שלא היה במגע עימם כל חייו ויפה לראות איך הוא מנסה להבין איך וכיצד הכל מתנהל בכדור הארץ לעומת שהותו במאדים".

-חצי השני: אהבה חופשית היא התשובה להכל וווהוווו!!!!

אפילו יותר מכך, בחצי הראשון חשבתי שג'ובל היה אחד הדמויות היותר מרתקות שיצא לי לקרוא אבל מהר מאד התבדיתי – לא בגלל היחס האימפולסיבי והצורם שלו כלפי המין הנשי אבל בעיקר שהוא לא. מפסיק. לחפור. על נושאים. שלא אמורים. להתעכב. עליהם. יותר מדי!!

בכלל הספר עשה עליי רושם שהיינלין לקה בחוסר עקביות ניכר עם הדמויות שלו.

אתה חושב שהם אמורים להיות משהו אחד ואז פתאום הם משהו אחר לגמרי מאיך שהיית מצפה שהם היו אמורים להתפתח. בואו נגיד שצופי משחקי הכס יבינו הכי טוב על מה אני מדבר.

לדוגמא, זוכרים את בן? כן אז נכון היה אמרו להיות איזושהי חיבור בינו לבין ג'יליאן? ובכן עדיין יהיה את החיבור הזה אך לא כפי שהוא דמיין את זה. כלומר הוא יהיה עם ג'יל אבל מייקל ייצטרף גם... ופטרישיה... וג'ובל... ושאר המזכירות שלו... וכן, נראה לי שאני אעצור כאן.

לעניות דעתי לוולנטיין היה את הפיתוח דמות שהכי התאכזבתי ממנו. מבלי לתת יותר מדי מידע, אני גם ציפיתי למשהו ייחודי על איך שהדמות שלו נבנתה, שהוא יהיה משהו שאני אוכל להזדהות עימו אבל מהר מאד, היינלין החליט להפוך אותו למישהו שאפשר לציין שהתחיל את תנועת ההיפים. חברים, ברוכים הבאים לקאלט המין של מייקל ולנטיין סמית'!

אה כן, ובגדים להשאיר בחוץ בבקשה 0.0

וג'ילייאן. טוב, ג'יל הייתה... אמממ... בואו נגיד שאין לה ממש כבוד עצמי...העיקר לחבב בנים.

אני כן חייב להזהיר שספר זה לא השתבח עם הזמן מכמה סיבות כשהעיקרי שבהן הוא היחס לנשים כפי שציינתי. ישנו ציטוט מאד מאד מאד מאד פוגעני כלפי המין הנשי שלא אזכיר אותו כאן.

יש את הטענה שבגלל שהיה מדובר בשנות ה-60 אז נורמות וחשיבה כזאת היה נחשב כנורמלי. כך או כך אם ישנם ספרים שהשתבחו עם הזמן (שר הטבעות, הרוזן ממונטה קריסטו, 1984). גר בארץ נכריה הוא לא אחד מהם.

יחד עם זאת, הספר לא היה הדבר הכייי נורא שיצא לי לקרוא.

כן חיבבתי את הקונספט של מה קורה כשמישהו שגדל במאדים כל חייו, נאלץ להתמודד לחיים חדשים בכדור הארץ. אני רק חושב שהיינלין יכל היה לתת מסלול אחר לספר עם מעט יותר רגש, מסר עמוק או משהו בסגנון.

ישנם שני דרכים לפרש את הספר:

1. היינלין רצה להוכיח את האבסורדיות של דת

2. היינלין באמת חשב שמין וקאלט של מין הינם התשובה לכל דבר.

וכפי שציינתי, לא אופתע אם ספר זה סלל את תחילתה של תנועת ההיפים בהתחשב שהוא נכתב מספר שנים לפני כן ואם לסכם במילה אחת את הספר? מוזר.

שתי מילים – מוזר ומיזגוני.

שלוש – מוזר, מיזגוני והיפי.

לסיכום:

גר בארץ נוכריה הינו ספר מפוספס. הוא מפוספס כי אני באמת ובתמים חשבתי שהספר הזה ייתרקם למשהו מרגש עם איזה מסר עמוק שמייקל/היינלין היה אמור לתת לאנושות. נו שוין. אולי אמצא זאת בספר אחר.

**

5/10