הבאטמן – (כשהאביר נהיה אפל מדי)

"ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על- ארץ מצרים וימש חושך ויט משה את- ידו על-השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים"

-שמות י,כ"א -כ"ג

**

מה:

הבאטמן, הלא הוא איש העטלף המפורסם שכולנו מכירים, מגולל את סיפורו של ברוס ווין, מיליארדר שנהייה ליתום בגיל צעיר לאחר שהוריו נרצחו בסמטה חשוכה. כתגובה לרצח הוריו והפשע הגואה בעיר מגוריו גות'אם, ברוס נהיה לבאטמן. שנתיים עוברות מאז שהוא עטה על עצמו את המסיכה והוא מנסה להשליט סדר בעיר בעזרת צדק ונקמה אך כל יום נראה שהיא אוכלת את עצמה ע"י מקרי פשע רבים שהם מעל ומעבר לתושיה של באטמן. יום אחד בערב הבחירות, ראש העיר של גות'אתם נמצא מת בביתו עם סימנים של אלימות. כשבאטמן והמשטרה מגיעים לזירת הפשע, הם מגלים שהרוצח השאיר מספר משפטים הקשורים לקרבן ובנוסף חידות מסוימות בשביל באטמן לפתור. מהר מאד באטמן יגלה שמשהו מרושע וסדיסטי יותר מתחולל בתוך העיר ובין לבין ייצטרך גם לעצור את הרידלר ולהביא בסופו של יום גם אותו לצדק. (ולאור).

תחושותיי:

אז לאחר כל הבילדאפ והטריילר והציפיות היחסית גבוהות שהיו לי לקראת הסרט, האם אני יכול להגיד שיצאתי שבע רצון? ובכן לצערי לא ממש.

הבאטמן של מאט ריבס הוא סרט שאפשר להגיד עליו שהתחיל יחסית טוב, הדרדר לקראת החלק האמצעי ויצא דיי מבולגן לקראת הסוף.

אתחיל בלציין שמבחינה ויזואלית היו כמה קטעים מרשימים. אחדד זאת, כמה מהשוטים בסרט היו מאד מרשימים ואף לפעמים היה נראה שצפיתי במין סרט נואר של באטמן. אבל כבר על ההתחלה עושה רושם שמאט ריבס לא צפה בפרק השלישי של העונה השמינית של משחקי הכס כי אם הוא כן היה צופה אז הוא ככל הנראה היה מבין שלצלם סרטים בכמעט חושך מוחלט הם לא בדיוק הרעיון הכי מי יודע מה וגם לא הכי נוחים לצופה. ואם בכל זאת הוא ממש התעקש לצלם את הסרט ככה בכדי לתת יותר "חיות" לגות'אם אז אני לא חושב שהמחיר היה שווה את זה. כלומר גם אם גות'אם הייתה מצולמת בסגנון של טרילוגיית האביר האפל אז לא הייתי מתלונן על זה.

ואפרופו "אפל", ללא עוררין מדובר בבאטמן האפל ביותר שנראה על המסך ואני לא מתכוון לזה בקטע טוב. גם כאן אני מבין לאיזה כיוון הבמאי ניסה ללכת עם הגרסא הזאת של באטמן אבל בעיניי הוא פשוט היה מלנכולי וחד מימדי מדי. עכשיו כשאני חושב על זה, אני לא חושב שהוא חייך אפילו פעם אחת בסרט.

מה שהיה ייחודי בבאטמן של כריסטיאן בייל זה שהוא הצליח להיכנס לשלושה דמויות כשהיה צריך; 1) ברוס ווין הרציני עם אלפרד. 2) ברוס ווין הסרקסטי עם אנשים אחרים וכמובן 3) הבאטמן. כאן לעומת זאת בגרסא של רוברט פטינסון היא כ"כ חד-מימדית שלא צריך להיות גאון הדור בכדי לדעת שברוס ווין הוא בעצם באטמן. וכן, גם כאן אני מבין שזו הייתה ההחלטה של הבמאי לצייר אותו כך, כלומר ברוס ווין שאינו יודע איך לעטות על עצמו (פאן אינטנדד) זהות שונה של ברוס ווין כמו שכריסטיאן בייל עשה בצורה כה נהדרת להפליא. אבל האם זה בהכרח היה מבדר לצפות למשך שלוש שעות? לא ממש. בשביל זה יש לי את רורשאך מ"השומרים".

ולצערי אני נאלץ לשים דגש שהסרט הוא אכן שלוש שעות... תראו בכללי אין לי ממש בעיה עם סרטים ארוכים (ראו ערך שר הטבעות ורוקד עם זאבים) אבל אם תוך כדי הצפייה אני מרגיש בצורך לבדוק כמה זמן נשאר עד סוף הסרט אז כנראה שהוא לא היה אמור להיות כזה ארוך והבאטמן הוא בהחלט סרט כזה.

כמה מהדמויות היו טובות למדיי כמו זואי קרביץ בתור קאטוומן, וגון טורטורו בתור פלקוני אבל אין ספק שזהו קולין פארל שמצליח לגנוב את המסך עם היותו הפינגוין. למרות שביננו לא ממש הבנתי למה היה צריך לעבור את כל הטרחה של המייקאפ בשבילו כשבטח היה יותר פשוט למצוא שחקן איטלקי כמו אמממ... דני דה ויטו? בנוסף, לפי הבנתי הפינגויין אמור להיות אחת הדמויות היותר חכמות בעולמו של באטמן וכאן נראה שהדבר העיקרי שהוא מסוגל לעשות זה, ובכן, לנהל מועדון.

מנגד כמה מהדמויות לא היו טובות שביניהם ניתן למצוא את אנדי סרקיס בתור אלפרד, (היה צעיר מדי לתפקיד) פול דנו בתור הרידלר (גם הוא היה צעיר מדי) וגפרי רייט הכה טרחני בתור גורדון שעכשיו שאגב לא ממש היה לי אכפת מהדמות שלו יותר מדי בווסטוורלד. ואמנם טרם צפיתי בסרטי האינדי של רוברט אבל אני לא חושב שבאטמן זה דמות שמתלבשת עליו (פאן אינטנדד 2) כמו מייקל קיטון או כריסטיאן בייל.

ובקטנה על הפסקול - הפסקול בסרט היה חביב למדיי אבל לא ממש משהו שחלחל בראשי ולא משהו שהייתי ממהר להקשיב לו בפלייליסט כמו לעומת הפסקולים של האנס זימר ודני אלפמן שיבדל"א שניהם!

***מכאן אני נכנס למחוזות הספויילרים ואז סיכום נטול ספויילרים אז ראו הוזהרתם***

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

כמו בסרט "רצח כתוב היטב" למי שצפה, הסרט עשה בי רושם שהיוצרים ניסו לצאת מתוחכמים עם התסריט ממה שהיו אמורים להיות. מה ז"א? ובכן כל הסרט האכילו אותנו בנוגע למי החפרפרת ואנחנו תהינו שמדובר כנראה במישהו שמצטייר בגות'אם כאיש ציבור טוב אבל לא, מסתבר שהחפרפרת הוא מישהו שהוא, ובכן, כבר רע. ואמנם זה טוויסט חביב אבל התוצאה הסופית לא הייתה משתלמת.

-רבים אומרים שסצנת המרדף בין באטמן לפינגווין היה אחד מסצנות המרדף הטובים ביותר בכל סרטי באטמן. ואני אומר כתגובה "כמה מהר שכחתם מהמרדף בכביש המהיר מהאביר האפל"...

-באמת שלא היה צריך רומן בין באטמן וקאטוומן ואם בכל זאת אתם מתעקשים אז להבא תייצרו יותר בילדאפ וכימיה בין השניים.

-תמוה בעיניי שבשביל סרט שהוא שלוש שעות, נתנו לאלפרד בסה"כ חמש דקות זמן מסך. מה חבל.

-תזכירו לי שוב איך האנשים הגיעו לאיצטדיון כ"כ מהר? ובכלל כל הסצינה בין הדו שיח בין הרידלדר לבין באטמן עם השטפון לאחר ההתפוצצות הרגישה לי מאד מאד נמהרת ועל הדרך אשמח לדעת כיצד העוקבים של הרידלר הצליחו להגיע לגג של האיצטדיון מבלי שאף אחד ישים לב..

-"וואו איזה פיצוץ לפנים של באטמן, אני לא יכול לתאר כמה זמן ייקח לו להשתקם מזה... אה לא משנה הוא יצא ללא פגע".

-אה אז אסירים יכולים לדבר חופשי אחד עם השני בארקהם באין מפריע? אוקי רשמתי.

-"לבנים פריווילגים עשירים".

תודה, הוליווד.

-גם אם היא הייתה קצת קיטשית, אני דיי חיבבתי את הסצנה שבו באטמן קולט שהוא צריך להיות יותר מאשר "נקמה" כשהאיש הרע גם אומר שהוא "נקמה".

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:

עם כל הקטעים הטובים שהיו בסרט, הבאטמן של מאט ריבס היה יכול להיות האביר האפל החדש אילולא האורך, הצילום ועלילה מבולגנת ולצערי זהו סרט באטמן שלא הייתי שש למהר לצפות בו שוב כמו הבאטמנים של ברטון, נולאן וכן אפילו של ג'ואל שומאכר.

**

6.5/10