מתחת לכיפה השקופה / סטיבן קינג – (באנו לכאן מתחת לשמיים)

**

"אומה אחת תחת אלוהים, בלתי ניתנת לחלוקה, עם חירות וצדק לכולם"

-מתוך שבועת הנאמנות של ארה"ב

**

מה:

'מתחת לכיפה השקופה' הינו ספר מתח פסיכולוגי של המלך הבלתי מעורער של ספרי אימה – סטיבן קינג. העלילה מתרחשת בעירייה הקטנה והבדיונית של צ'סטר מיל הממוקמת (איך לא?!) במדינת מיין בארה"ב. ביום בהיר אחד באוקטובר, כיפה שקופה ענקית ובלתי ניתנת לחדירה, נוחתת בלב העירייה ומכסה ומנתקת אותה בין רגע אחד משאר העולם. בנוסף שעל הדרך היא גוועת את הקורבנות הראשונות שלה שכוללים, חיות שנחצות לשניים, כלי תחבורה שכוללים אווירון קל ומשאית קטנה שמתנגשים בכיפה לאור השקיפות שלה ואיתם האנשים שנמצאים בתוכם.

אט אט תושבי צ'סטר מיל מגלים את הכיפה השקופה ונאלצים להסתגל למציאות הקודרת והחדשה. אחד מהתושבים הוא אחד מהנבחרים של העירייה (מתוך שלושה) שנקרא ג'ים רני, או ג'ים הגדול בכינוייו. ג'ים הוא אדם נוצרי אדוק ואיש עסקים מצליח בעל השפעה רחבה על תושבי העירייה שיעשה כמעט הכל בכדי לנצל את הכיפה השקופה ל"טובת הכלל" כפי שהוא מאמין בו. דמות נוספת בסדרה הוא בחור בשם דייל ברברה שמכונה "ברבי". ברבי איננו תושב צ'סטר מיל ויש לו עבר צבאי מרשים לאחר שזה שירת בעיראק ולאחר שירותו, הוא נהיה לטבח במסעדה בעירייה. מהר מאד, המאורע על הכיפה מגיע למקבלי ההחלטות בבית הלבן אלוף משנה בשם ג'יימס קוקס, מבקש מברבי לקחת שליטה מלאה על העירייה עד שיחלוף המשבר החדש, אבל עם ההשפעה שיש לג'ים הגדול בעירייה ותושביה, המשימה לא תהיה קלה בלשון המעטה ליישם. במיוחד שכמעט כולם אט אט מאבדים את עצמם לדעת כשהם לא יודעים מתי ואם הם ייצאו לחופשי שוב.

תחושותיי:

מכירים את הספרים האלה שגורמים לכם למין סערת רגשות לאחר שסיימתם לקרוא אותם? אלה שבסוף אתם מנסים להבין אם אתם אמורים להרגיש יותר מבואסים, שמחים, כועסים וכו. אז זה מה ש'מתחת לכיפה השקופה' גרמה לי בעיקר להרגיש. ואני שמח על כך. עם ניסיון הכתיבה רווית השנים של קינג מזה 40+ שנה מאז שהוא כתב את 'קארי' (שלא קראתי) ועד לצאת הספר הזה, אני מרגיש שלם שקינג השאיר אותי עם גיוון רחב של תחושות שאני נאלצתי להתמודד איתם לאחר שסיימתי עם הספר.

היו לי ציפיות יחסית גבוהות למתחת לכיפה השקופה לאחר שאני קראתי את הקונספט ואני שמח לציין שמדובר בספר שהוא כמעט מושלם של סטיבן קינג!

מתחת לכיפה השקופה הוא ספר שיש בו את כל מה שאתם יכולים לייחל בספר של קינג. בין אם זה האימה שמגיעה עם נחיתת הכיפה, המתח של האם התושבים יצליחו להיחלץ ממנה, הפסיכולוגיה האנושית של איך התושבים מגיבים ומתנהלים בהתאם למציאות החדשה ותחושות הייאוש ותקווה ככל שהספר מתקדם.

הספר הוא עצום – 1088 עמודים. וקינג, כמו קינג, אם אתם אני אז אתם לא תרגישו כיצד העמודים עוברים להם אחד אחד בקצב מסוים ואחיד ואז בקצב מהיר יותר ככל שהמתח עולה. והאמת שמבחינתי היה ניתן בקלות להוסיף עוד כ50-100 עמודים. בעיקר בתחילת הספר ואסביר למה: בעיניי הספר היה יוצא הרבה יותר טוב אם קינג היה מחליט לפתוח אותו עם היכרות של כמה מדמויות המפתח העיקריות בעירייה עוד לפני שהכיפה נחתה. וכן, זה מן הסתם היה הופך את הספר להרבה יותר ארוך ממה שהוא כבר נהיה אבל לדעתי זה היה בעיקר גורם לקוראים להרגיש יותר קשורים לאותם דמויות בהתאם. וזאת במקום שהספר נפתח עם הגעת הכיפה וההתפתחויות בהתאם. נו שוין.

ואפרופו הדמויות, בספר הזה, קינג נותן רשימה מפורטת של כמה מתושבי העיר כדי שהקורא ידע מי זה מי ומה תפקידו. בנוסף שקינג הוסיף מפה של צ'סטר מיל כדי שהקורא ידע היכן ממוקמת כמעט כל נקודה חשובה בעירייה שתורמת לעלילה, ובהחלט מגיע לו שאפו גדול על זה. בעיקר מהסיבה שיש כמות גדולה של תושבים שלכל אחד יש את הנקודת מבט שלו (POV), כששני הדמויות העיקריות הם ברבי ורני. ואמנם מדובר בסה"כ בספר השמיני שלי של קינג, ובלי נדר אני כן מתכוון לקרוא ספרים נוספים שלו, ואף התלבטתי בין הדמויות כאן לבין אלה ב'העמדה' אבל אני כן אציין כך וייסלחו לי קוראים אדוקים יותר של ספרי קינג ממני אבל כשזה מגיע לדמויות של מתחת לכיפה השקופה, אז בעיני מדובר בדמויות הטובות ביותר שנכתבו ע"י קינג. (לא כולם כמובן).

אגב, לפני מספר שבועות אני פרסמתי פוסט שבו אני חושב על סיטואציה מסוימת של מה שהייתי רוצה שייקרה למישהו שאני ממש מתעב וכן, המישהו הזה אכן היה ג'ים רני. זה אף הגיע למצב שכמה פעמים רציתי לעיין בעמודים האחרונים כדי שאדע כבר אם הוא קיבל את מה שמגיע לו.

אני נוטה להמר שאלה שהכי יתחברו לספר הם אלה שאהבו את העמדה ואת הערפל (הספר והסרט), מהסיבה ששלושת הספרים עוסקים בעיקר בפסיכולוגיה האנושית של איך בני אדם היו מתנהלים תחת משבר בסדר גודל כזה. בין אם זה וירוס שמחסל 99% מאוכלוסיית העולם, ערפל שמביא עימו מפלצות מעולם אחר או כיפה שקופה שמנתקת עירייה משאר העולם. וכמו בשני הספרים (סרט הערפל) המצוינים, גם כאן קינג מצליח לספק סיפור מרתק ומותח על כל המתרחש בתוך צ'סטר מיל כשהם תקועים מתחת לכיפה מבלי יכולת לצאת ממנה.

ומה חשבתי על סוף הספר? ובכן... אין זה סוד שלקינג יש נטייה לא הכי ברורה לכתוב ספר אדיר שיסחוף אתכם כבר בעמודים הראשונים לכל אורכו ואז לפקשש כמעט הכל בסוף הספר. ולצערי ניתן לראות זאת בספרים כמו העמדה, הזר ודברים שצריך. מנגד קינג יכול לכתוב ספרים עם סופים ראויים (11,22,63 ובית כברות לחיות מחמד). אז לאיזה מועדון שייך מל"ש? ובכן אני חושב שרוב הקוראים לא הכי יתחברו לסוף ואני לגמרי יכול להבין למה. באופן אישי אני אהבתי את הרעיון אבל היה לי חסר את הבילדאפ שהוביל לסוף שבו קינג החליט ללכת איתו. האם זה מוריד לי מהספר? למזלי, לא עד כדי כך.

*אז מכאן אני אמשיך למחוזות הספוילרים ואז סיכום נטול ספוילרים אז ראו הוזהרתם* .

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

1. לא ממש ריאלי בעיניי שכמות נכבדת של נערים מתבגרים בעירייה הם בריונים רפי שכל שג'ים הגדול מחליט לגייס אותם למשטרה. היכן כל המתבגרים הנורמלים או אלה שהם לא כמו הצבועים של סקאר או האורקים של סאורון. ודווקא זה כן הוריד לי קצת מהספר.

2. אני שמחתי שרני מת בסוף אבל בעוד אנשים יצאו מאוכזבים מכך שחייזרים צעירים היו אחראים לכיפה, אני יצאתי מאוכזב מאיך שקינג החליט לטפל ברני. ציפיתי למשהו יותר קליימקטי, בסגנון של איזה עימות מקסיקני סופי בין ברבי לרני, אבל לאחר שבעה ספריםשל קינג, אתה פחות או יותר מצפה שקינג יכתוב בצורה אנטי קליימקטית עם סצינות הסוף בספריו כפי שציינתי.

3. היו לי כל מיני תסריטים לאיך הספר יסתיים בסוף. אחד מהם היה שאולי פתאום יתנגש איזה אסטרואיד בכדור הארץ או איזה וירוס יתקוף את כל בעולם בסגנון של העמדה ותושבי צ'סטר מיל בעצם יינצלו אבל לרגע אחד לא חשבתי שקינג יחליט להרוג את רוב האוכלוסייה כפי שעשה עם הפיצוץ והשריפה שכילתה את העירייה. וזה מה שגרם לי לרגשות המעורבות בסוף הספר שמצד אחד הכיפה כן נעלמה אבל המחיר היה קשה מנשוא.

4. אז בנוגע לסוף – כפי שכתבתי, אני מאד התחברתי לקונספט, במיוחד עם איך שזה מתקשר לסיפור של ג'וליה והנערות שהציקו לה ועשו לה את מה שהן עשו. פשוט הדרך לנורה המהבהבת מעל ראשה הגיע כסוג של דאוס אקס מכינה ברגע שחשבתי שכולם בסוף ימותו לאחר הפיצוץ והמחסור בחמצן. זה אף הזכיר לי את את הספר של ד"ר סוס – 'הורטון שומע מישהו' והמסר הכה חשוב שלו שהוא – "יצור הוא יצור, לא משנה כמה שהוא קטן".

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

לסיכום:

מל"ש הוא ספר שבקלות יכל היה לקבל ציון של 10 ממני אילולא הפתיחה השנויה במחלוקת של לא לפתוח עם הצגת הדמויות לפני נחיתת הכיפה או מה שקרה בסוף עם ג'ים רני אז הוא ייצטרך "להסתפק" עם ניקוד אחד פחות.

כרגע ישנם שלושה ספרים שאני מחשיב כה-ספרים הטובים ביותר של סטיבן קינג: 1. העמדה 2. 11.22.63 3. מתחת לכיפה השקופה ובעוד שכולם מקבלים את אותו הדירוג ממני, אני חייב לציין שנכון לעתה – עם כל הביקורות שיש לי עליו, מתחת לכיפה השקופה נחשב בעיניי לספר הטוב ביותר שקראתי של סטיבן קינג.

**

9/10