זורבה היווני – (תרקדו כאילו אף אחד לא רואה)

"לכל אדם יש את האיוולת שלו, אבל האיוולת הגדולה מכולן...היא שלא תהיה לך אחת בכלל." -זורבה היווני מה: בזורבה היווני, הסיפור מגולל חברות מיוחדת הנרקמת בין בחור אינטלקטואל צעיר ובריטי בעל שורשים יווניים שמחפש את מזלו בתור מנהל מכרה פחם בכרתים שביוון לבין אלכסיס זורבה, איש מבוגר שבעיקר מחפש את לחיות את חייו במלואם ואף דיי מצליח בזאת. תחושותיי: כנראה שהיה מדובר במזל לא קטן שהחלטתי לקרוא את הספר מבלי לדעת עליו יותר מדי חוץ מזה שהוא "ספר טוב" שקיבל ביקורות משבחות, שהוא נחשב לקלאסיקה, ושבזכותו יש ריקוד ידוע שמבוסס עליו עם מנגינה מוכרת ועליזה. אם הייתי יודע שמדובר בספר שמבחינה עלילתית לא קורה בו יותר מדי אז כנראה שהייתי נמנע מלקרוא אותו אבל אל תתנו לזה לעצור בעדכם מפני שזורבה היווני הוא באמת ספר טוב. אגיד זאת כך, אמנם הוא דיי נטול עלילה אבל זה ממש לא מונע ממנו להיות ספר נטול מסרים חשובים והשפעה כה עמוקה.

ואם הייתי צריך להיות מעט יותר ספציפי בכדי להגדיר את הסגנון שלו אז הייתי אומר שזה ספר עיון בתחפושת של סיפורת דלה יחסית. ואם אני נכנס להשוואות אז אפשר לראות את זורבה היווני בתור "הספר הבא לקרוא לאחר הנסיך הקטן".

אז מה בעצם ניתן להגיד על זורבה? לדעתי זורבה מייצג את הנפש המשוגעת שרוצה להשתחרר מכבלי החיים הפשוטים שלנו.

וקלישאתי ככל שזה יישמע – הוא מעביר בצורה מאד חדה ללכת לחיות את חיינו במלואם כי בסוף יש לנו רק אחד. האירוניה הוא שזורבה הוא זה שמעיד על עצמו כאחד שלא קרא ספרים ובמקום הוא פשוט, ובכן, "עושה דברים" בעוד הבחור הצעיר (ששמו לא מוזכר בספר כך שזורבה פונה אליו בתור מאסטר או בוס) כן קורא ספרים כך שאילו הייתי כמו זורבה אז מן הסתם ולא הייתם קוראים סקירה זאת 😉

באופן אישי וכמו שמאיר בנאי זצ"ל אמר בשירו: בחיים צריך קצת מזה וקצת מזה. גם למצוא זמן לקרוא על דברים וגם לעשות את אותם דברים.

זורבה הוא מישהו שקשה מאד לא להיות נשוב בקסמו. הוא אנרגטי, הוא אותנטי, הוא יצירתי והוא אמיתי. כמובן זה לא אומר שהוא מלאך הכל טוב שאלוהים הציב על פני כדור הארץ, רק מספיק לקרוא על יחסיו לנשים מסוימות והגבה שלכם תהיה מורמת מעלה.

אגב, חובבי פילוסופיית סטואסיזם (Stoicism) יימצאו בית חם בספר זה היות וקורים דברים לא הכי נעימים בעליל שהיו גורמים לאדם רגיל להרים ידיים ולהיכנע/להתעצבן/לצרוח אבל בחיים כמו בחיים זורבה מלמד אתכם שדברים שלא בהכרח בשליטתנו המלאה ייקרו לנו. בין אם לטובה או לרעה ולנו אין ממש ברירה חוץ מלהחליט איך נגיב לאותם אירועים - האם נתמקד באותם אירועים ונסחוב אותם לתקופה ארוכה כמו אבן כבדה על ליבנו או גבינו או שנתעצב קלות ונעשה את מיטה יכולתינו להמשיך הלאה. החלטה שלנו. לסיכום:

זורבה היווני הוא ספר תזכורת שחיינו הם לא משהו שאפשר פשוט לבזבז אותם. אז תנצלו ותעריכו כל דקה מזמנכם כי עם הזמן (פאן אינטנדד) אתם תבינו שזמן הינו אמצעי מעט יותר חשוב מכסף. ** 7.5/10