שמיים שאין להם חוף / יפעת ארליך

בניה שראל – סיפור חייו

**

"הנער הזה, עכשיו הוא מלאך..." -רחל שפירא

** מה: שמיים שאין להם חוף הינו ספר ביוגרפי על חייו של בניה שראל מצעירותו כתושב בקריית ארבע ועד נפילתו בעת מילוי תפקידו במבצע צוק איתן. הספר מובנה מפרקים אשר עוקבים אחר בניה והצמתים שהוא עבר בהם בקרבת משפחתו, חברים קרובים, גלי ניר ארוסתו והצבא. בנוסף, בכמעט כל סוף פרק יש מכתבים מצורפים אשר נכתבו לבניה ע"י הוריו, גלי וקרובים נוספים.

תחושותיי:

אתם בטח מכירים את הסיפורים או את הסרטים האלה - יש לכם את הגיבור הראשי או הסופר בהקדמה אשר מביאים לתשומת ליבכם בתחילת העלילה שאותו גיבור ימות בהמשך או לקראת סוף הספר/סרט כך שהם כבר מכינים את הקרקע מראש למה לצפות. העניין שככל שהעלילה נמשכת ואנחנו נקשרים יותר לגיבור, כך אנחנו מקווים שאולי, רק אולי יהיה איזה טוויסט בעלילה והם בסוף יחיו וכולנו ננשום לרווחה. אבל לצערי מקרים כאלה עומדים על 0.00001% עד לבלתי אפשרי שזה מה שיקרה. אז אתם יכולים כעת לדמיין את תחושותיי כשעם כל הכבוד לאותם גיבורים דמיוניים, בניה שראל הי"ד היה, ובכן, אמיתי. בחור כמוני וכמוכם מבשר ודם והרבה יותר מכך. ולמרות זאת, אני לא מתבייש לציין שגם בשמיים שאין להם חוף, משהו בתוכי קיווה שאולי לא כך אירא הדבר. שבניה יצא ללא פגע מהמנהרה הארורה הזאת. שהוא עדיין מתגורר באושר עם גלי בתל אביב לאחר שהם נישאו ואולי הביאו ילד אחד או שניים לעולם. אבל בישראל כמו בישראל, שפעם אחר פעם אחר פעם ממשיכה לשלם את המחיר היקר ביותר בכדי להיקנות בייסורים, כך גם נאלצנו להתמודד עם האבידה הכה קשה של 70 חיילי צה"ל במבצע הזה בעזה ב2014 שכללה גם את בניה שראל היקר.

ברגישות, בזהירות ובעדינות, יפעת ארליך מצליחה לרקום כאן ביוגרפיה של מישהו שמהר מאד הקורא מתאהב בו. מתאהב ביחסיו לחבריו ולמשפחה שלו, מתאהב באהבתו לארץ, מתאהב בנפש הפראית שלו, מתאהב ברוח המנהיגות שלו ומתאהב באהבתו לחיים וככל שאני המשכתי לקרוא אני לא יכולתי שלא לקנא בכל מי שחייהם הצטלבו עם בניה וההשפעה הגורפת שהוא בטח הותיר עליהם.

ואמנם זה יישמע כמו משהו שהוא מובן מאליו אבל אני בכל מקרה אציין שלאחר שאתם תסיימו לקרוא את הספר, אתם תרגישו תחושה עזה של עצבות וריקנות על מה שיכל היה להיות ובעצם מי שיכל היה להמשיך לחיות את חייו אילולא... ואמנם הספר הזה הוא על בניה אבל פה ושם אני הרגשתי שעל הדרך הספר הוא גם בעצם סוג של ביוגרפיה לכל שאר 24,067 חיילנו שנפלו על הגנת המולדת. כל חייל שניתן היה לכתוב גם עליהם ביוגרפיה כזאת או אחרת. כל חייל אשר היו לו חלומות גדולים אשר נקטפו בין רגע כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות כאן ולא לשכוח אותם.

כמה טוב לדעת שהם חיו ביננו.

וכמה טוב לדעת שבניה שראל חי ביננו.

יהי זכרו של בניה שראל ברוך.